העולם עמוק רחב ידים \ יוסף שיטרית

הָעוֹלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, / וְהָאָדָם מַתְקִין בּוֹ סֻכָּתוֹ.

מְשַׂגְשֵׂג בּוֹ וּפוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם, / מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּמְגַדֵּל תְּבוּאָתוֹ.

מִתְעַנֶּה בוֹ וְקוֹפֵץ שְׂפָתַיִם, / מִתְאוֹשֵׁשׁ וְעוֹלֵץ בְּחֶלְקָתוֹ.

שָׂשׂ בְּאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי חֲלָצַיִם, / רוֹחֵשׁ כָבוֹד, חַי בֶּאֱמוּנָתוֹ.

אֵשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי אַנְשֵׁי בֵינַיִם / הַשּׁוֹמְרִים לוֹ טֹהַר תֻּמָּתוֹ.

הָעוֹלָם עָמֹק וְרַב מְמַדִּים, / וְהָאָדָם גּוֹרֵר בּוֹ דַּּבַּשְׁתּוֹ.

מִיָּהֱרָה מַצִּית אֵשׁ לַפִּידִים, / מִתְחַכֵּם שׁוֹקֵל לַכֹּל סִבָּתוֹ.

מִתְרַבְרֵב בָּז לְנִדּוֹנֵי נְדוּדִים, / פּוֹרֵשׂ כּוֹחוֹ וּמַמְעִיט חִבָּתוֹ.

עוֹטֶה עָלָיו מָמוֹנוֹ כְמַדִים, / מַשְׂבִּיעַ עַינוֹ מַרְבֶּה תוּגָתוֹ.

לֹא זָכַר יוֹם בּוֹ כֻלָּם נוֹעָדִים; / לֹא חָשׁ בְּרֵעָיו בָּנוּ תֵבָתוֹ.

הָעוֹלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, / וְהָאָדָם מַתְקִין בוֹ סֻכָּתוֹ.

הָעוֹלָם עָמֹק וְרַב מְמַדִּים, / וְהָאָדָם גּוֹרֵר בּוֹ דַּבַּשְׁתּוֹ.