שבח לרבי דוד אלקאים — שיר בחמישה פתגמים

לֹא צִיַנּוּ יְמֵי פְטִירָתְךָ / וְלֹא קָבְעוּ לְךָ טִקְסֵי הִלּוּלָה,

אַתָּה שֶׁצִּיַּרְתָּ בְדַלּוּתְךָ / דַּף מְפֹואָר בְּשִׁירַת הַגְּאֻלָּה,

אַתָּה שֶׁנָּשָׂאתָ בִּיצִירָתְךָ / אֶת נֵס הָעִבְרִית הַמְּהֻלָּלָה,

וְלִמַּדְתָּ יְלָדִים חֲרוּזֶיךָ / כְּדֵי שֶׁיָּשִׁירוּ אוֹתָם בְּמַקְהֵלָה.

לֹא עָלֶיךָ וְעַל שֶׁכְּמוֹתְךָ / אֶלָּא עָלֵינוּ אָמַר בֶּן הָאֲצוּלָה:

          וייל בוה וומו! די מא ענדו לא חילא ולא דילא!

          אוֹי לוֹ! וַאֲבוֹי לוֹ! לָזֶה חֲסַר הַיְכֹלֶת וּבָז לַגְּדֻלָּה.

שִׂרְטַטְתָּ פָּנִים בִּמְאוֹרָם, / צִיַּרְתָּ שְׁלָטִים עַל פִּי הַזְמָנָה.

חָרַטְתָּ מַצֵּבוֹת עַל קִבְרָם, / שִׁקַּעְתָּ אוֹתִיּוֹת בְּרוּחַ אֲמָנָה.

צִיַּרְתָּ כְּתֻבּוֹת וְקַוָּן זָרַם, / מַעֲשֵׂה יְדַי אָמָּן וְיָד שַׁאֲנָנָה.

גִּלַּפְתָּ רָהִיטִים בִּיקָרָם, / הִכְשַׁרְתָּ שׁוֹפָרוֹת לִשְׁעַת רְנָנָה.

אַךְ מַזָּלְךָ לֹא שָׁפַר וְגָרַם / שֶׁעַל פַּרְנָסָתְךָ תִּרְבַּץ עֲנָנָה.

          סבע צנאיע ורזק צ'איע – נָהֲגוּ לוֹמַר בִּשְׁנִינָה.

          שִׁבְעָה מִקְצוֹעוֹת וּבְלֹא מָעוֹת, הוֹסִיפוּ לִמְגִינָה.

דַּלּוּתְךָ הִשְׁחִיזָה בְךָ רָצוֹן / וּפִרְנְסָה פְעַלְתָּנוּת כַּבִּירָה.

טָעַמְתָּ הַהַשְׂכָּלָה רִאשׁוֹן / וְכָתַבְתָּ עַל כָּךְ עֵדוּת שִׁירָה.

שָׁלַחְתָּ כַּתָּבוֹת לְעִתּוֹן / עִבְרִי בְוַרְשָׁא, בְּשֵׁם הַצְּפִירָה.

גַּם בְּעִיר תְּהִלָּה לוֹנְדוֹן / 'הַיְהוּדִי' פִרְסֵם מִמְּךָ אֲמִירָה.

חָלַמְתָּ וְהֵקַמְתָּ לְצִיּוֹן / אִרְגּוּן צִיּוֹנִים רִאשׁוֹן עִם חֲבוּרָה.

          פלמודע די מא פיה רזאל, כון סיד רזאל ודארא.

          בִּמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים קוּם הֱיֵה אִישׁ — בְּלֹא שְׂרָרָה.

כִּמְעַט וּבָא עָלֶיךָ אָסוֹן / בִּגְלַל פָּעָלְךָ לְמַעַן עֲנִיֵּי עִירְךָ.

עַל כְּרוּזִים שֶׁנִּתְלוּ בְלָצון / הָאֳשַׁמְתָּ בְּהַמְרָדַת בְּנֵי עַמְּךָ.

בִּימֵי הַמְּהוּמוֹת וְהַשָּׁאוֹן / בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיִּמָּסֵר נֶשֶׁק לַחֲבֵרֶיךָ

כְּדֵי שֶׁיָּגֵנּוּ מִפְּנֵי זָדוֹן / עַל עַצְמָם וְעַל הַנֶּחֱרָדִים בַַּעֲדָתְךָ.

הָיִיתָ בֵּין יְחִידֵי הֶחָזוֹן / בְּעִיר נָמָל אַצְּוִירָה, מְקוֹם הֻלַּדְתְּךָ.

          די מא דארב עלא הלו ודארו מא עאש — טָבַע רֵעֲךָ.

          מִי שֶלֹּא נֶאֱבַק —  חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, —  נִמְשַׁל מְשָׁלְךָ.

שִׁירֶיךָ אוֹת לְדוֹר דּוֹר / לִבְנֵי עֲדָתְךָ וּלְשׁוֹחֲרֵי יְצִירָה.

פִּיּוּטֶיךָ הֶעֱשִׁירוּ סְחוֹר / אֶת שִׁיר יְדִידוֹת וְאֶת הַזִּמְרָה.

עַל הַפָּרָשָׁה זָרִיתָ אוֹר / כָּל שָׁבוּעַ בְּחָרוּז, לַחַן וּנְהָרָה.

יְצִירֶיךָ וִיצִירָתְךָ מָדוֹר / הֵם בַּמֶּחְקָר וּבְהוֹרָאַת הַסִּפְרָה.

חַיֶּיךָ וּפֵרוֹת רוּחֲךָ מָאוֹר / הִנָּם לְשׁוֹמְרֵי מוֹרָשָׁה אַדִּירָה.

          ואחד יקבד פיהום תמרא וואחד יתכּוא בזמרא.

          בָּהֶם תָּמָר יִצְדַּק וְגַחֶלֶת תִּמְתַּק — בְּתֹם וּבְטַהֲרָה.

חיפה, ח-ט בחשון תשס"ב — 1002.01.62-52