בזו הינו כפר ברברי גדול באזור אזילאל ברכב האטלס הגבוה. הוא ממוקם צפונית לדמנאת, בדרך לקאסבה טאדלה ובני מלאל, ומפורסם בשל בדי הצמר ושמן הזית המשובחים שלו, וכן בשל מטעיו.

הקהילה היהודית של בזו  מתוארכת למאה השמונה-עשרה לפחות. במאה העשרים, היא כללה כ-200 איש שחיו לצד המוסלמים באותן השכונות, דבר שיצר אינטימיות הדוקה בין שתי הקהילות הכפריות. היהודים עבדו במסחר בקנה מידה קטן וכן כבעלי מלאכה, כגון מעבדי מתכות, יצרני אוכפים, סנדלרים ורוכלים בכפרים הרבים באזור. חלקם אף יצרו שיתופי פעולה עם האיכרים המוסלמים וגידלו כבשים או דגן. בתחילת המאה העשרים ואחת, נותר רק יהודי אחד בבזו, משם הוא נוהג במשאיתו לאורך רכס הרי האטלס הגבוה על מנת למכור מוצרים שונים.

קהילת בזו העריצה צדיקים רבים, המפורסם ביניהם הוא מול טאזרות, המוכר גם כ-מול ז-זוביה. צדיקים מפורסמים אחרים מהאזור כוללים את רבי ישראל יצחק הלוי, המוכר גם כמול אי-בארז' או כמוואלין אי-בארז', שנקבר סמוך לנטיפה (פום ג'מעה) בכפר אית מחייה ולא בבזו. לפי המסורת שבע"פ, הוא הגיע למרוקו מפלסטין (ישראל). בסמוך שוכן קברו של רבי יוסף אבחיו, רב-שדר מפלסטין שהגיע לקבץ צדקה ומת שם בשנת 1914. ההילולה שלו עדיין מושכת חסידים למקום. כמעט כל היהודים מבזו עזבו ועלו לישראל בין 1963-1964 (166 איש).

ביבליוגרפיה

Ben-Ami, Issachar. Saint Veneration among the Jews in Morocco (Detroit: Wayne State University Press, Detroit, 1998).

Goldberg, Harvey E. “The Mellahs of Southern Morocco:  Report of a Survey,” The Maghreb Review, 8, 3-4 (1983): 61-69.

Flamand, Pierre. Diaspora en terre d'Islam. I: Les communautés israélites du sud marocain (Casablanca: Imprimeries réunies, 1959).