קָרוֹב אָדָם לִלְשׁוֹנוֹ כְּקִרָבַת הַכְּאֵב לִתְחוּשָׁתוֹ.

          הִיא בֵיתוֹ, הִיא אָהֳלוֹ, הִיא מִפְעָלוֹ, הִיא גוֹאֲלוֹ.

                   לִמּוּדָן שׁוֹנֶה וּכְתִיבָן כִּמְעַט אֶחָד;

                   עִצּוּרֵיהֶן שָׁוִים וּמַחֲצַבְתָן אַחַת,

                   אַךְ בִּמְקוֹם שֶׁנָּחָה מְתִיקוּת הָ-אוּ

                   אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד מְלֶאכֶת הָ-אָ.

                   זְרִיזוּתָהּ בְּקִדְמַת טַעֲמָהּ וּנְגִינָתָהּ,

                   וְהֶמְיָתָהּ רְווּיָה בְּחִטּוּף תְּנוּעָתָהּ.

                   מִקְּדֻשַׁת לָשׁוֹן נִבְרְאָה מָאמֶא לוּשְן.

          קָרוֹב אָדָם לִלְשׁוֹנוֹ כְּשַׂחֵק עָשִׁיר בְּהוֹנוֹ.

          הוֹנוֹ רַב לוֹ וְהוּא מַעֲמִיס רֵיחַיִם עַל מַצפּוּנוֹ.

          לָמָּה לוֹ לִכְרֹךְ הוֹוֹו בַּעֲבָרוֹ? יְבוּלָיו בְּאוֹצָרוֹ;

          הֲרֵי יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצֵיאוּ, קוּם וְהַשְׁלִיכֵהוּ.

          עָשְׁרוֹ בְּחֵילוֹ בָּא לוֹ, עֲרֻבָּה הוּא לְהִבָּנוּתוֹ.

          לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמִּגְוַן נְכָסָיו יְכוֹנֵן יְסוֹדוֹ.

          קָרוֹב אָדָם לִלְשׁוֹנוֹ כְּנֶחָמַת מִתְרוֹשֵׁשׁ בִּיגוֹנוֹ.

          דַּלּוּתוֹ מִתְגָּרָה בוֹ וּמַקְהָה אֶת אָבְדַּן תֻּמָּתוֹ.

          מַצֵר עַל יְהִירוּתוֹ ומְהַרְהֵר בְּמִדַּת פְּזִיזוּתוֹ.

          אוֹי לוֹ מִיִּצְרוֹ וַאֲבוֹי לוֹ עַל חֶדְלוֹן יְצִירָתוֹ.

          כַּמָּה עוֹלָמוֹת חָרְבוּ! כַּמָּה עוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ!

          קָרוֹב אָדָם לִלְשׁוֹנוֹ כִּנְשִׁיכַת עָבָר עַל פִּי עֲתִידוֹ.

          אָדָם קָרֵב אֶל לְשוֹנוֹ וּמַשַַּׁב הִתְפַּיְּסוּת עַל רְצוֹנוֹ.

לגא די בנאדם

          קריב בנאדם ללגאתו פחאל למגני יקדי רצמאלו.

          כתארו עליה פלוסו ודווכו לו דמאגו ותכמימתו.

          עלאש יתקל לבאקי כליפאתו? גלתו ראהי פעלו,

          וזדיד מא ילו קימא. אס יעמל בדרבאלתו? בקזאקלו?

          גנאהּ מא הווא ילא עלא קד זהדו וצ׳אמן-לו סעדו.

          הווא מא צ׳ן באש מן כתרת כירו יצחאח-לו רבחו.

          קריב בנאדם ללגאתו כיף למזלוט יתכּמד בגבינתו.

          בדא זלטו יצעאב-לו ויעאיירו עלא כסארת נייתו.

          נדם עלא התופו ובדא יכמם עלא כפת פעאלו.

          ווה עלא עמאלו! ווה עלא כסראן מצאחפו וחפאדתו.

          שחאל מן דנייאת נכלאו! שחאל מן דנייאת מא נכלאקו!

          קריב בנאדם ללגאתו כיף תעניקת ללי פאת בדי מאזאל יפותו.

          מא ירג׳ע בנאדם ללגאתו גיר אילא רצ׳א בראצו וטאב גראדו.