קהילת תילין ממוקמת 4 ק"מ מאנזי ושוכנת בקרב שבט אידא ו-תלית, בעמק לצד ההר. הקהילה התקיימה כנראה מאז המאה השש-עשרה (ואולי אף מאז המאה האחת-עשרה).  היא הייתה אחת הקהילות היהודיות החשובות שבאזור תיזנית, דרום מערב לאגדיר. רוב בני הקהילה התפזרו  במאות התשע עשרה והעשרים והיגרו לתיזנית, אינזגאן, אגדיר וקזבלנקה, ואחר כך לישראל (בשנת 1963) כשהקהילה מנתה כ-50 משפחות. היהודים עסקו בה בסחר שקדים ומוצרי חקלאות נוספםים וכן ייצרו דבש, נוסף לעיסוקיהם המסורתיים כצורפים, פחחים, רוכלים וסנדלרים. במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, הסוחרים היהודים קיימו קשרים עסקיים עם חברות יהודיות באגדיר ואחר כך באסווירה (מוגדור). הם שלחו לאותן חברות עורות ושקדים לייצוא וקיבלו מהן בדים ותה שיובאו מאירופה. במאה העשרים דומה שהמצב הכלכלי של בני הקהילה התדרדר בשל התפתחות הקהילה המתחרה בתיזנית.

הקהילה התפארה בשני בתי כנסת ושלושה בתי קברות, המעידים על ההיסטוריה הארוכה שלה ואוכלוסייתה הגדולה בזמני שיא. בבית הקברות הראשי שוכן קברו של הצדיק מול לחג׳רה, או מול לחג׳רה אלמנז'ורה, על פי הסלע הגדול שמכסה אותו. להילולה של הקדוש, שהתקיימה  בחודש מאי או יוני, הגיעו עולי לרגל מעמק הסוּס המערבי, מאגדיר, אינזגאן, תיזנית ואסאקה. באזור תילין היו קבורים קדושים יהודים רבים, כגון איד בו־תיפאסן, וקדושי תאלעינת, איליגֿ ותאהאלה.

 ביבליוגרפיה

Anonymous, "Mellah de Tilline," Archives of the Alliance Israélite Universelle  (Paris), file Tiznit (typed).

Porte de Vaux, André de la. "Notes sur le peuplement juif du Sous,"Bulletin Economique et Social du Maroc, 15, n° 54-55 (1952): 448-459, 625-632.

דן מנור, אלישע אחר השני, אזור, ספרי צמרת, 2018, עמ׳ 7-55.

קורקוס, דוד. "יהודי מרוקו מגירוש ספרד ועד אמצע המאה השש-עשרה", בתוך: דוד קורקוס, מחקרים בהיסטוריה של יהודי מרוקו (ירושלים: רובין מאס, 1976), עמ' 287-289.